הפרפר והפרח- כתבה נעמי נעמן, כיתה ב’

היה היה פעם פרפר וקראו לו רפי. הוא היה בצבע צהוב והיו לו נקודות ירוקות וסגולות על הכנפיים. מכל פרחי הגן, אהב רפי את הסביון הצהוב שבפינה. הוא היה מגיע לבקר את הסביון כל יום. לפני שהוא היה הולך לישון כל לילה, היה רפי הולך לטייל טיול קטן, ובבוקר היה רפי מספר לסביון מה הוא עשה ומה הוא ראה. למשל, רפי סיפר לסביון על המכוניות והמשאיות, הרמזורים והכבישים. רפי סיפר על המדרכה והאנשים, על הבניינים והבריכה וכל מה שהוא ראה ושמע, והסביון היה מקשיב ואוהב את הסיפורים של רפי.
ואז, יום אחד, כשרפי הגיע לבקר את הסביון, הוא התאכזב, כי הוא גילה שהסביון התכופף. למחרת, רפי הגיע לבקר עוד פעם את הסביון, והוא ראה שהסביון שוב התכווץ ונשרו לו כמה עלי כותרת צהובים. יום אחד, הפרח האהוב נעלם ובמקומו הופיע כדור עלים מגעיל ויבש. הרוח נשבה, והכדור התפזר לכל עבר. רפי היה עצוב ובכה בכי מר. החורף הגיע, ורפי לא הגיע לבקר בגן יותר.
ואז, באביב, חזר רפי ועף ליד הגן והוא גילה במרחבי הגן הרבה סביונים. רפי שמח מאוד ונהיה חבר של כל הסביונים. רפי היה מספר לסביונים את כל מה שהוא ראה בעולם.
יום אחד רפי פגש פרפרית יפה עם כנפיים סגולות ולבבות ורודים ואדומים. קראו לה אורלי, והיא גם אהבה סביונים. רפי התחתן עם אורלי, ובגלל שהסביונים לא יכלו ללכת לחתונה שלהם, הם עשו את החתונה במרחבי הגן הגדול.
יום אחד, חזר רפי הביתה וראה שאורלי עצובה. הוא שאל אותה: “למה את עצובה?” והיא אמרה שהסביונים התמוטטו והתכווצו והיא עצובה בגלל זה. רפי אמר לה שלא תבכה, ושהגיע הזמן שלהם לעבור דירה. רפי ואורלי עברו דירה לגן אחר. אורלי התגעגעה לסביונים שלה.
יום אחד, חזר רפי הביתה ואמר לאורלי שהוא רוצה להראות לה קסם. רפי לקח את אורלי לגן הפרחים שלהם, ובגן היו אלפי סביונים צהובים.
לרפי ואורלי נולדו שני תאומים – בן ובת. לבן קראו “מוני”, והיו לו כנפיים ירוקות, ולבת קראו “אורנה”, והיו לה כנפיים לבנות, וגם הם היו חברים של הסביונים.
גם מוני ואורנה מצאו פרפרים והתחתנו איתם. לאורנה נולדו שמונה ילדים ולמוני נולדו עשרה פרפרים, והם עשו דור שלם של פרפרים. בכל שנה, כשהסביונים היו מתכווצים, משפחת הפרפרים לא היתה עצובה, כי הם ידעו שיצמחו סביונים חדשים. וזה כל הקסם.
והם חיו באושר ועושר, כמובן.